אהבת חיי

יוצאים מהמגירה

סיווג: אומנות ובי..
חברים: 14
סוג: ציבורית

הצטרף לקבוצה »

(64)

פורום

(0)

גלריה

(0)	אירועים

(0)

סקרים

(14)

חברים

(0)

כתבות

(0)

קבצים

(0)	קישורים

(0)	מומלצים

דווח על קבוצה

SMS לקבוצה

עזרה

הגדרות

כניסה

	אתה נמצא כאן ראשי יוצאים מהמגירה פורום

על הקבוצה
אוהבים לכתוב? יאללה צאו מהמגירה, שירה ופרוזה, סיפורים ומה שעולה על דעתכם

הצטרף לקבוצה »

מידע על הקבוצה

הקמה: 11 מאי, 2009
מייסד קבוצה: כישרון חרוץ
חברים: 14
גברים: 7, נשים: 7
גיל ממוצע: 33
רמת פעילות: גבוהה

תצוגת פורום: שרשור

הודע לי על הודעות חדשות

אהבת חיי JenD | 15:59 13/06/2009

לפעמים אני נשברת, לא יכולה בלעדיו.
אז אני חושבת, אולי מוטב כבר עכשיו.
לשים קץ לייסורים, לדמעות ולפחדים
ופשוט לומר שזה נגמר.
אם לא עכשיו אז מחר יהיה כבר מאוחר
והכאב יצרוב את נפשי.

השפתיים יבשות, מחפשות עוד נשיקות
והעיניים רטובות מדמעות.
רוצה אותך לידי, מחבק ואוהב
האם עליי אתה חושב?

ואז שוב נשברת, כן, אני זוכרת
איך קראת בשמי וקולך ליטף בחום את גופי.
ואם זאת לא האהבה אשר לה חיכיתי כל חיי,
אז תגיד לי מתי, עד מתי ואולי...
אולי פשוט נגמור עם זה ודי!




הוספת תגובה	שלח לחבר

בשעת לילה מאוחרת JenD | 16:08 13/06/2009

בשעת לילה מאוחרת
שוב אני לא נרדמת

שוב שנתי נודדת.

הרהורים ומחשבות

דמויות ומפלצות

כל החששות

כל הדאגות

בראשי חולפות.

שעת חצות חלפה לה מזמן

העייפות מעיקה

העפעפיים כבדים

והגוף כואב ודואב

רוצה ולו שעה קלה

למנוחה, לשקט ושלווה.

בשעת לילה מאוחרת

גם בך אני נזכרת

ומקווה שבניגוד אליי

אתה ישן וחולם, אולי,

אפילו עליי...




הוספת תגובה	שלח לחבר

סופרת JenD | 16:10 13/06/2009

סופרת שניות;
סופרת דקות;

סופרת וסופרת;

ולא סופרת את עצמי.

סופרת שעות;

סופרת ימים;

ימים ולילות;

לא סופרת את הרגעים.

אותם רגעים קטנים של חסד,

שנותנים לי מעט שלווה.

הם נחרטים בזיכרון

ולנצח מתועדים.

לא סופרת אנשים רעים,

שכל מטרתם להציק ולהרע

לכל מי שבדרכם נקרה.

סופרת את המרחק שביני לבינך.

סופרת את הימים שאני אוהבת אותך.

כל כך הרבה מספרים אני סופרת.

אם כל מספר היה שקל אחד,

הייתי היום כבר מיליונרית...




הוספת תגובה	שלח לחבר

בֵצֵל JenD | 16:12 13/06/2009

משילה מעליי שכבה ועוד שכבה
בכל פגישה, בכל שיחה.

מבטים נפגשים, חיוכים ומילים...

משילה עוד שכבה מעליי
מגלה טפח אך מכסה טפחיים,
חוששת אולי ממה שתחשוב עליי.

מתפתח אמון וסומכת עליך,
שלא תיקח את המילים שלי
ותסובב אותם חזרה אליי,
שיפצעו כמו להב, כמו תער דוקר.

עוד שכבה נושרת ממני,
עוד שיחה שחלפה ומילים שיצאו
ולא אוכל להשיבם אליי והם כבר לא סוד פרטי.

שכבה ועוד שכבה והן כבר נושרות בעשרות
ואני נחשפת במלוא מערומיי
והאמת יוצאת לאור.

רק אל תשכח, שהקליפות שכיסו אותי,
הם שהגנו עליי, כל הזמן, כל ימי חיי.

ועכשיו אני בזרועותיך עטופה,
מקווה שבמקום הקליפות שנשרו
אתה תגן עליי, כי אתה ורק אתה
יודע כל סודותיי הכמוסים ביותר.




הוספת תגובה	שלח לחבר

ברוכה הבאה .. כישרון חרוץ | 20:19 13/06/2009

שירייך מגיעים ממקום של אהבה
הרגשתי המון התמסרות אולי אפילו לא מאוד הדדית
טוב שאת כותבת ופורקת
קראתי את כל השירים שהשארת, הכתיבה שלך אמיתית
וכנה
תודה ששיתפת




הוספת תגובה	שלח לחבר

תודה:-) JenD | 09:16 16/06/2009

מצאתי שאני כותבת הכי טוב דווקא במקומות החשוכים של החיים. לא תמיד מה שאני כותבת משקף את מה שעכשיו אלא עיבוד של דברים שקרו ועברו.

בינתיים אני קוראת את כולכם כאן אבל לא תמיד יש לי מה להגיב מיד לאחר קריאה ראשונה.
אל תעלבו אם לא אגיב מיד וגם, לפעמים אין מה להגיב מעבר ל"וואו" :-)
איזה כיף לי שמצאתי אתכם.