ה'תרס"ה - נפטר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור, בעל

יהדות ומסורת

סיווג: סגנון חיים..
חברים: 11
סוג: ציבורית

הצטרף לקבוצה »

(475)

פורום

(0)

גלריה

(0)	אירועים

(0)

סקרים

(11)

חברים

(2)

כתבות

(0)

קבצים

(11)	קישורים

(0)	מומלצים

דווח על קבוצה

SMS לקבוצה

עזרה

הגדרות

כניסה

	אתה נמצא כאן ראשי יהדות ומסורת פורום

פעילות ב-7 ימים אחרונים: חבר חדש

על הקבוצה
פורום זה נועד ליישם ולהשריש את שורשי המשורת ביהדות כדי שהדור הצעיר לא יישכח מאין הוא בא! אשמח לשמוע מהחברים בנושא ואיך נאמר כל המרבה הרי זה משובח! בברכה תמר וזיו לפיד

הצטרף לקבוצה »

מידע על הקבוצה

הקמה: 3 אפריל, 2009
מייסד קבוצה: זיו לפיד
חברים: 11
גברים: 9, נשים: 2
גיל ממוצע: 36
רמת פעילות: גבוהה

תצוגת פורום: שרשור

הודע לי על הודעות חדשות

ה'תרס"ה - נפטר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור, בעל זיו לפיד | 19:54 10/02/2012

יהודה לייב אלתר
רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז-ה' בשבט תרס"ה; 1847 - 1905), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19. תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו שעל שמו הוא נקרא שפת אמת הינו אוסף של דרשות על פרשיות השבוע וחידושים על הש"ס. הספר שהודפס לאחר פטירתו זכה להערכה רבה, ונודעה לו השפעה רבה בחסידות גור ומחוצה לה.
תולדות חייו

נולד בוורשה בכ"ט בניסן ה'תר"ז (1847) לר' אברהם מרדכי בנו של בעל "חידושי הרי"ם" מייסד חסידות גור ולאסתר. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו. סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלשה תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם. בהיותו בן 12 נפטר רבי מנחם מנדל מקוצק. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב. רבי יצחק מאיר עצמו הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראה פעם יהודי אמיתי".[1]

בתרכ"ב (1862), בהיותו בן 15 נישא ליוכבד-רבקה בתם של הרב יהודה קמינר נכד הברוך טעם, ואשתו הדסה (בתו של הרב משה חיים רוטנברג אחיו של ה"חידושי הרי"ם"). כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להוסיף לשמו את השם "אריה". לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה גור. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.

בכ"ג אדר תרכ"ו (1866) בהיותו בן 19, נפטר סבו רבי יצחק מאיר, והוא התמנה לרב העיירה גור על פי צוואת סבו. למרות גילו הצעיר רצו החסידים למנותו כבר אז גם לאדמו"ר במקום סביו, אך הוא סירב והצטרף לחסידים שקיבלו את הנהגתו של רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר. רק ארבע שנים מאוחר יותר, לאחר פטירת רבי חנוך הניך, בהיותו בן 23, לאחר הפצרות מרובות וכמעט בניגוד לרצונו הסכים לשמש כאדמו"ר. אף שקיבל בסופו של דבר את התפקיד, סירב לשבת בראש השולחן, במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.

תחת הנהגתו של רבי יהודה אריה הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות והמרכזיות בפולין. כרבי צעיר דבקו בו רבים מצעירי הלומדים, שהיו מתייעצים אתו בדרך לימודם ועבודתם, והוא היה משקיע זמן קבוע לטיפוחם. את החסידים הרבים שהיו באים להתייעץ עמו קיבל כשהוא עומד בפתח חדרו שעון על ארון הספרים. מאחר שהיה עונה במהירות ובקצרה, הספיקו שעות ספורות לקבלת קהל גדול של חסידים. בניגוד לנוהג המקובל אצל אדמו"רים אחרים, סירב רבי יהודה לייב לקחת כסף מן החסידים, והיה מתפרנס מחנות קטנה שניהלה אשתו. גם את חסידיו היה מדריך להעדיף עיסוק במלאכה או במסחר על פני הרבנות. בתקופת הנהגתו נבנה בית מדרש חדש גדול ומרווח, ובחצרו נבנו אגפי מגורים שנועדו לשמש את אלפי החסידים שבאו לשהות במחיצתו בחגים ובשבתות. ב-1899 נחנך קו רכבת מיוחד אשר קישר בין גור לורשה. קו זה כונה "הקו של הרבי", והוא עצמו השתתף במימון הקמת המסילה.[2]

בחודש אב תרס"א (1901) נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא נישא לבתו של האדמו"ר ברוך מגורליץ. בתרס"ה (1905) חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר בה' בשבט תרס"ה בהיותו בן 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת לצבא הצאר הרוסי בשל מלחמת רוסיה-יפן. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם.

בה' בשבט תרס"ה (1905) נפטר ונקבר בעיירה גור, לצד סבו יצחק מאיר אלתר. בהלוויתו השתתפו אלפים רבים. האוהל שהוקם על קברם נהרס בזמן השואה ושופץ לאחריה.

על שמו ולזכרו נוסדה בירושלים בשנת תרפ"א (1921) ישיבת שפת אמת הנחשבת כישיבה המרכזית של חסידות גור בארץ ישראל.
מדותיו הציבוריות

ה"שפת אמת" התנגד, בכתב ובעל פה לציונות וראשית מפעלותיה בארץ ישראל וכפועל יוצא התנגד גם לתנועת המזרחי. הוא סבר[דרושה הבהרה] שדבר גאולת עם ישראל בארץ ישראל: "אינו בכח אנושי... וכל טעות המרגלים הי' [היה] במה שרצו לכבוש בכח עצמותם. ... כי כל נתינת ארץ ישראל הוא בביטול כל השגת האדם רק ברצות ה'."[3]
בניו ובנותיו
קברו של ה"שפת אמת" בבית הקברות בגור

    רבי אברהם מרדכי אלתר, האמרי אמת, האדמו"ר מגור ונשיא מועצת גדולי התורה.
    רבי משה בצלאל אלתר נולד בתרכ"ט (1869), נרצח בכ"ג באלול תש"ב (1942) במחנה השמדה טרבלינקה. חתנו של דודו הרב שמעון חיים אלתר.
    אסתר אשתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, נרצחה בראש השנה תש"ג (1942).
    פייגא לוין, אשת רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בענדין, נפטרה בראש חודש מנחם אב תרצ"ז 1937.
    רבי נחמיה אלתר, בזמן שהותו בירושלים ראש ישיבת שפת אמת. התגורר בלודז', נולד בחודש מנחם אב תרל"ה (1875), נפטר בכ"ב בתמוז תש"ב (1942). חתנו של רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז'. חמיו של אחיינו רבי שמחה בונים אלתר, ה"לב שמחה".
    רבי מנחם מנדל אלתר רבה של פביאניץ וקאליש, ויושב ראש אגודת הרבנים בפולין, נולד בי"ד בתשרי תרל"ח (1877), נרצח בכ"ט באב תש"ב (1942) במחנה השמדה טרבלינקה. חתנו של רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ מרדומסק.
    ארבעה ילדים נוספים מתו בצעירותם.
שפת אמת (ספר)
ספר שפת אמת על התורה והמועדים הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים. את הספר חיבר רבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור. ספר זה נחשב לאחד מספרי החסידות היותר נפוצים בציבור החרדי ובציבור הציוני-דתי.
תוכן הספר

"שפת אמת" כולל דרשות על התורה ועל המועדים המסודרים לפי סדר פרשיות התורה והמועדים. הספר הודפס מיד לאחר פטירת המחבר, בחמישה חלקים. במהדורת "אור עציון" הודפסו בנפרד דרשות התורה ודרשות המועדים. הספר "שפת אמת-ליקוטים" כולל דברי תורה שכתב המחבר לפני שהתמנה לאדמו"ר, וניתן למצוא בו את הבסיס לרעיונות שאמר בשנים מאוחרות יותר.

את הדרשות הכתובות בספר היה אומר הרבי בשבתות ובמועדים ב"טיש". לאחר השבת או המועד היה כותבם בעצמו על פי זכרונו. לכן, ניתן למצוא לעתים בכותרת הדרשה ביטויים כמו "בקיצור", "ערבובי דברים" וכדומה. דרשות רבות מאוד מכילות משפט קצר שאמר רבי יצחק מאיר אלתר, סבו של ה"שפת אמת" וביאור משפט זה. בדרשות אחרות הוא מבאר את דברי המדרש על הפרשה. לשונו של השפת אמת היא לשון קצרה ותמציתית. את הסיבה לכך הוא מסביר בעצמו: "ולאשר גדול הקושי לבצע עומק המכוון אל הכתב לזאת טוב הקיצור במילות קצרות". [1]

בדרשות משולבים רעיונות מן התלמוד, המדרשים ותורת הקבלה. כדרכן של תורות חסידיות, נקודת המוצא של הדברים הם פסוקי התורה ומדרשי חז"ל. ה"שפת אמת" לא ראה עצמו כפרשן, אלא כמי שמתייחס אל הפסוקים והמדרשים כנקודות מוצא, כדי לברר עקרונות וערכים על פי משנתו החינוכית. דמויות בתנ"ך, סיפורים, ומושגים המופיעים בסיפורי התורה וחז"ל מהווים בשבילו סמלים למושגים קבליים או חסידיים, שבהם הוא משתמש בתורתו.
מושגים מרכזיים

    ארץ ישראל
    שבת
    הנקודה הפנימית
    רצון
    בני ישראל
    עש"ן (ראשי תיבות: עולם, שנה, נפש); העש"ן הוא: המקום, הזמן והאדם שאותם מתקן היהודי באמצעות קיום תרי"ג מצוות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29